משכיל לדוד, בראשית י״ט:כ״ד

מהדורה: ויניציאה, תקכ"א

מפרשים:
1 המטיר וכו׳ בעלות השחר וכו׳ הוצרך לזה שכן אורחיה דרבינו לפ׳ בכל מקום שנזכר תחילה השם ואח״כ הפועל כמו והאדם ידע דמפ׳ ידע כבר קודם וכו׳ וה״נ בהך פרשא וה׳ פקד מפ׳ פקד כבר קודם שריפא את אבימלך וה״נ כן הוא דלעיל מזה כתיב השמש יצא על הארץ א״כ מאי דכתי׳ בתר הכי וה׳ המטיר ר״ל המטי׳ כבר קודם לכן והיינו בעלו׳ השחר. ומ״ש אם אפרע וכו׳ יהיו עובדי החמה אומרים וכו׳ ר״ל דכיון שלא היה בתחילה אלא מטר בעלמא וכמ״ש רש״י בתר הכי והטעם לראות אם היו חוזרין בהם באותה שעה ואז היו מתהפכין לגשמי ברכ׳ וכמו שהיה במבול. וז״ש שאילו עשה כן ביום באותה שעה יהיו עובדי לבנה אומרים וכו׳ ולא תהיה להם הוראה גמורה להכריחם לחזור בהם:
2 מן השמים הוא שאמר וכו׳ דק״ל מאי קמ״ל באמרו מן השמים דהא כשאומר מאת ה׳ סגי אלא ה״ק מן השמים אע״ג דמשם בא הברכה משם ג״כ מייסר הבריות: